מקצוע שמאות המקרקעין הנו מקצוע חופשי הקיים במרבית המדינות המערביות, ומוסדר בחקיקה ובגופים סטטוטוריים המשמשים רגולטורים מועצת שמאי המקרקעין בישראל (פועלת במשרד המשפטים). שמאי המקרקעין בישראל עוברים בחינות רישוי ומשלמים אגרה שנתית, וכפופים לבית דין משמעתי במשרד המשפטים. רובם המוחלט חברים בלשכת שמאי מקרקעין.
מקצוע שמאות המקרקעין כולל ידע בכללים אוניברסליים להערכות שווי מקרקעין ודמי שימוש ראויים למקרקעין, ידע משפטי לגבי טיב הזכויות של פלוני במקרקעין מסויימים, וידע במיסוי המהווה מרכיב מאוד דומיננטי בחישוב התועלת הכלכלית לבעלי הזכויות.
קיימת ספרות מקצועית ענפה וכתבי עת לנושאי שמאות המקרקעין בארץ ובעולם. בישראל מפורסם פעמיים בשנה בטאון לשכת שמאי מקרקעין, מקרקעין וערכם, ובו מאמרים מקצועיים פרי עטם של חברי הלשכה. בספרות העולמית מתוארות שלוש גישות מובילות להערכת שווי מקרקעין, שיתוארו להלן כקליפת האגוז:
גישת ההשוואה - השוואת מחירי נכסים דומים לאחר חישוב התאמות לנכס המוערך; גישת העלות - שווי מבנה מורכב מעלות הקרקע והבניה בתוספת רווח יזמי ומע"מ ; גישת הוון הכנסות - שווי מקרקעין מהווה את סך כל ההנאות העתידיות ממנו ("בעברית": הוון ערך נוכחי של דמי השכירות לצמיתות לפי הריבית בשוק).
שמאי המקרקעין יכולים לשמש יועצים לעסקים ולאנשי מקצוע בתחום הנדל"ן: אנשי השקעות, גופים מוסדיים, עסקים המחזיקים בנכסי מקרקעין, קבלנים ויזמים בתחום הבניה.
כתב: דן לאופר
